אתמול היה לי הכבוד להשתתף בטקס חתימה הסכם לשיתוף פעולה בין המועצה האזורית עמק-חפר, שבה אני משמש כחבר מועצה, לבין הפרובינציה של היאלונג'יאנג בסין. ההסכם דומה לברית ערים תאומות ומהווה שלב ראשוני במערכת היחסים בין שני האזורים. ההסכם כמובן הוא מחווה יפה ויוצר רצון טוב - במיוחד אם עוצרים לחשוב על חילופי משלחות וההזדמנות לנסיעות. אבל בעולם המעשי שבו אנו חיים, מה המשמעות האמיתית של הסכם כזה?
ברמה האזורית אין להסכם מסוג זה משמעות רבה, יש תרומות לפרויקטים, קשרים בין מוסדות וגפים שונים באזורים ומשלחות מסוגים שונים - פוליטיות, חינוכיות ופעילויות דומות. אבל למה עוד ניתן לצפות כאשר ברמה האזורית השלטון מוגבל בהיקף הפעילויות, התקציב והסמכות לפעול?
האם יתכן ליצור יתרון משמעותי באמצעות שיתוף הפעולה בין האזורים?
האיחוד האירופי חושב שכן, ומבין שהשיתוף דורש עידוד - וזאת באמצעים פיננסיים.תפיסת האיחוד מבוססת על ההנחה כי מלבד יתרונות במסחר בין האזורים, ניתן למצוא שיעורים אמיתיים שאזורים יכולים ללמוד זה מזה, והיכולים להוביל לשיפור כלכלי אצל המשתתפים.
המפתח הוא במציאת האמצעים שיאפשרו לאזור קטן יחסית ויזמי ללמוד וללמד אזור גדול משמעותית הפעול בסדר גודל אחר. התשובה היא כנראה ביצירת תקשורת אינטנסיבית ומתמשכת בין שני האזורים - בוגמת ועדה משותפת שתאפיין את תחומי השת"פ, תקצה את המשאבים ותתכנן את הפעילות העתידית. הנושאים לשיתוף הפעולה ישתנו עם הזמן ולכן רק תקשורת מתמשכת תאפשר שיתוף פעולה ארוך טווח. למרות שנראה כאילו המרחק עשוי להיות בעייתי לקיום התקשורת, הרי שבטכנולוגיה הקיימת, לאחר מפגש ההיכרות הראשוני שנעשה, יכולים נציגים משני האזורים להמשיך את הקשר אלקטרונית.
פניה לקורא
שלום רב,
בכתיבת הבלוג אינני מתכוון להציג את מלוא התשובות לשאלות שאביא בפני הוקראים, ובמקרים מסוימים אפילו לא תשובות חלקיות. מטרת הבלוג להציג שאלות ולעורר מחשבה. יש בבלוג קישורים לאתרים ומקורות אחרים שיכולים לתת תשובות. מנסיוני התשובות מובנות טוב יותר לאחר שהשאלות הובהרו.
בכתיבת הבלוג אינני מתכוון להציג את מלוא התשובות לשאלות שאביא בפני הוקראים, ובמקרים מסוימים אפילו לא תשובות חלקיות. מטרת הבלוג להציג שאלות ולעורר מחשבה. יש בבלוג קישורים לאתרים ומקורות אחרים שיכולים לתת תשובות. מנסיוני התשובות מובנות טוב יותר לאחר שהשאלות הובהרו.
הצגת רשומות עם תוויות אינטרנט. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות אינטרנט. הצג את כל הרשומות
יום שני, 13 בספטמבר 2010
יום ראשון, 15 באוגוסט 2010
תובעים את דיסני על עוגיות
רשת CNET פרסמה באתר שלה בשבת כי קבוצת הורים תובעת את דיסני האחים וורנר ומספר חברות נוסף על כך ששתלו "עוגיות" cookies" מסוג Flash באתר שסייעו לחברות לעקוב אחר אתרי הגלישה של גולשים שנכנסו קודם לאתר החברה.
כיוון שהשימוש בסוג זה של תוכנות למטרה זו, והצורה שבה נעשה, תובעים ההורים את החברות ואת החברה המספקת את השירות לחברות בבית המשפט - התוכנות שימשו למעקב אחרי הגלישה של ילדי התובעים.
אבל הטיעון המרכזי שלי הוא שהגישה אינה הגישה המלאה שיש לנקוט בה. לא מדובר פה בחופש הדיבור, או בזכות לפרטיות. מדובר במעשה לא-מצפוני או מוסרי שעושה חברה על מנת להפיק רווחים כלכליים. החברות יכולות על סמך תוצאות המעקב להרכיב פרופיל לגולשים, ולהציע להם פרסומות יותר אפקטיביות והצעות לעסקאות יותר מושכות. כך יוכלו להעלות את מחי המודעות באתרים שלהן ולהגדיל את הרווחים. פעילות משפטית יכולה להרתיע חלק מהחברות, אבל שילוב של עורכי דין מוצלחים, טיעונים טובים וכדומה יכול גם להוציא את החברות ללא ענישה משמעותית.
בעבר בתחום הסביבתי הצליחו הצרכנים להעניש חברות שלא דאגו מספיק לחברה, הצליחו ליצור מצב שבו חברה שלא דואגת לסביבה "מנודה" או סובלת קשות מתדמית שלילית הפוגעת במכירות, בשטחי מדף וכדומה. פעילות דומה לגבי ספקי שירותים ברשת יכולה, צריכה ואמורה להצליח, ואפילו מהר יותר - כי ברשת הכול מהיר יותר, ויש מתחרים על הכל. בפוסט קודם מ25 ליוני דנתי בענישה המהירה שקיבלה נסטלה על הטעויות שעשתה באתר שלה. זאת דוגמה למה שניתן לעשות לחברות שלא מצייתות לכללי האתיקה. סילוק התועלות הכלכליות יהיה אקטיבי יותר מכל ענישה משפטית, ופחות רגיש לעורכי דין וטיעונים משפטיים.
כיוון שהשימוש בסוג זה של תוכנות למטרה זו, והצורה שבה נעשה, תובעים ההורים את החברות ואת החברה המספקת את השירות לחברות בבית המשפט - התוכנות שימשו למעקב אחרי הגלישה של ילדי התובעים.
אבל הטיעון המרכזי שלי הוא שהגישה אינה הגישה המלאה שיש לנקוט בה. לא מדובר פה בחופש הדיבור, או בזכות לפרטיות. מדובר במעשה לא-מצפוני או מוסרי שעושה חברה על מנת להפיק רווחים כלכליים. החברות יכולות על סמך תוצאות המעקב להרכיב פרופיל לגולשים, ולהציע להם פרסומות יותר אפקטיביות והצעות לעסקאות יותר מושכות. כך יוכלו להעלות את מחי המודעות באתרים שלהן ולהגדיל את הרווחים. פעילות משפטית יכולה להרתיע חלק מהחברות, אבל שילוב של עורכי דין מוצלחים, טיעונים טובים וכדומה יכול גם להוציא את החברות ללא ענישה משמעותית.
בעבר בתחום הסביבתי הצליחו הצרכנים להעניש חברות שלא דאגו מספיק לחברה, הצליחו ליצור מצב שבו חברה שלא דואגת לסביבה "מנודה" או סובלת קשות מתדמית שלילית הפוגעת במכירות, בשטחי מדף וכדומה. פעילות דומה לגבי ספקי שירותים ברשת יכולה, צריכה ואמורה להצליח, ואפילו מהר יותר - כי ברשת הכול מהיר יותר, ויש מתחרים על הכל. בפוסט קודם מ25 ליוני דנתי בענישה המהירה שקיבלה נסטלה על הטעויות שעשתה באתר שלה. זאת דוגמה למה שניתן לעשות לחברות שלא מצייתות לכללי האתיקה. סילוק התועלות הכלכליות יהיה אקטיבי יותר מכל ענישה משפטית, ופחות רגיש לעורכי דין וטיעונים משפטיים.
יום חמישי, 24 ביוני 2010
האינטרנט ככלי שיווקי - האם אנחנו באמת מבינים אותו?
האינטרנט ובמיוחד הרשתות החברתיות הנוצרות בתוך הרשת, כמו פייסבוק ואחרים מעניינים את הקהילייה המסחרית. השימוש ברשת כאמצעי שיווק מתקדם, לקהלים מפולחים מראש, עם מובילי דעה מזוהים נראה כהתגשמות חלומותיו של כל מנהל שיווק. לדוגמה - רשת של בני נוער מבית ספר מסוים וחבריהם המיצגים דור אחד, מחתך סוציו-אקונומי אחד עם מובילי דעה מוכרים (ניתנים לזיהוי בקלות ממבנה הרשת) שלאחר שהיא מאובחנת מאפשרת לשווק לחבריה מוצרים הנראים מתאימים בקלות יחסית. שימוש בדעתם של מובילי הדעה, כאילו מפה לאוזן, מגיע לקהל בדייקנות מסחרית גבוהה ומאפשר השגת אפקטיביות פרסומית ברמות שקשה מאוד להגיע אליהן בדרכים אחרות.
לכאורה זהו עולמם של המשווקים. נראה כי בעולם זה של המשווקים, לפועל בחוכמה ונכון מובטחים פרסים ברמה שקשה היה בעבר להעלות על הדעת. הרשתות פועלות מהר, בדייקנות, ומגיעות לכלל אוכלוסיית הרשת בפרק זמן קצר מאוד - ניתן לדמות זאת להבזק פלאש המצלמה.
אולם כמו שיש הצלחות אדירות וסיפורים על מכירות גדולות לקהלים שונים, ואפילו בעיות אתיות , יש לזכור שהכלי הזה יכול להיות מקור להרבה מאוד צרות.
אתר נסטלה ותגובת הקוראים
הסיפור מתחיל בכך שלפני זמן מה נסטלה הציגה בדף הפייסבוק שלה אפשרות לתגובות קוראים. לפי גרסת CNET גרינפיס החלה בהתקפה על החברה בטענה שהיא פוגעת בסביבה. גרינפיס השתמשה בסרטון שהועלה ביוטויב המראה כיצד פעילות החברה גורמת למותם המחריד של אורנג-אוטנגים (ניתן לראות באתר אבל ראו הוזהרתם הסרט קשה לצפייה). התגובה הראשונה של נסטלה הייתה להשתמש בדף הפייסבוק שלה לגיוס תומכים להסרת הסרט מיוטויב בין השאר בטענה של פגיעה בזכויות יוצרים. נוצר מצב בו הקוראים הגיבו באתר החברה, במקור לפי עידוד החברה על מנת לתמוך בבקשת הסרת הסרט שלה, ונסטלה הגיבה אליהם באמצעות האדמיניסטרטור שלה. זאת הייתה הטעות הראשונה כי החברה למעשה סיפקה שירותי יחסי ציבור ענקיים לסרטון דווקא בקרב קהל האוהדים שלה . רבים הלכו לראות את הסרט לפני שהגיבו וכך פגעה החברה באוהדיה, וחיזקה את גרינפיס.
אולם בשלב כלשהו החל ויכוח לגבי שימוש בלוגו החברה שעבר שינוי על ידי חלק מהטוקבקיסטים באתר. החברה הודיעה להם כי הזכויות לגבי הלוגו הן שלה ושימוש בלוגו משובש כתמונת הטוקבקיסט או בכל צורה אחרת יגרור מחיקה של התגובה. מכאן עבר הויכוח לתחום של חופש הביטוי, התנהגות לא אתית של החברה ועוד. לפי הגארדיאן, למעלה מ 90,000 מגיבים מנהלים ומשתתפים בויכוח ואת הנזק לתדמית החברה קשה מאוד לאמוד.
החברה טעתה במספר שלבים, וגרמה לעצמה להיראות כגוף מגביל וחונק הפועך על פי יעוץ של עורכי דין ולא על פי ההיגיון או ההבנה של הרשת, או של המשתמשים.
קל אולי לראות ולזהות את הטעויות שעשתה החברה ברשת בדיעבד, אולם למעשה היא פעלה בצורה שהייתה מאוד מקובלת בתקופה שקדמה לרשתות החברתיות באינטרנט. זאת לא החברה שהשתנתה אלא הסביבה שבה היא פועלת. אם בעבר ארגון כמו גרינפיס היה מנסה לשווק סרט שנוי במחלוקת, בטלוויזיה או בבתי קולנוע, הייתה החברה יכולה לפנות באמצעות עורכי דינה, ולעצור את הפרסום. אם היו משתמשים בוריאציות של הלוגו שלה על ניירות מכתבים או פרסומות והיא הייתה מגיבה בבקשה משפטית להפסיק הייתה לא רק נענית אלא גם נראית צודקת ונתפסת כחברה המודעת לערך הלוגו והמוניטין שלה. אולם ברגע שהחברה הכניסה עצמה למגרש המשחקים של הרשתות החברתיות - הכלים כאן שונים ויש להתרגל אליהם ולהגיב בצורה שונה מבעבר.
מה ניתן לעשות?
העולם ממשיך ומתקדם וחברות עם בסיס לקוחות רחב לא יכולות להתעלם מהרשתות החברתיות אחרת המתחרים יגרמו לחברות הללו להיעלם. במקום להתעלם "להישאר בחוץ" או לחילופין לטעות ולחשוב שאם נכנסים למשחק הוא בדיוק כמו כל דבר אחר, על החברות להבין כי הכללים כאן שונים, ולהשקיע את המאמץ בלימוד כללים אלו על מנת לנצל נכון את הכלים החדשים. זוהי לא רק טכנולוגיה חדשה - אלו כללי משחק חדשים.
לכאורה זהו עולמם של המשווקים. נראה כי בעולם זה של המשווקים, לפועל בחוכמה ונכון מובטחים פרסים ברמה שקשה היה בעבר להעלות על הדעת. הרשתות פועלות מהר, בדייקנות, ומגיעות לכלל אוכלוסיית הרשת בפרק זמן קצר מאוד - ניתן לדמות זאת להבזק פלאש המצלמה.
אולם כמו שיש הצלחות אדירות וסיפורים על מכירות גדולות לקהלים שונים, ואפילו בעיות אתיות , יש לזכור שהכלי הזה יכול להיות מקור להרבה מאוד צרות.
אתר נסטלה ותגובת הקוראים
הסיפור מתחיל בכך שלפני זמן מה נסטלה הציגה בדף הפייסבוק שלה אפשרות לתגובות קוראים. לפי גרסת CNET גרינפיס החלה בהתקפה על החברה בטענה שהיא פוגעת בסביבה. גרינפיס השתמשה בסרטון שהועלה ביוטויב המראה כיצד פעילות החברה גורמת למותם המחריד של אורנג-אוטנגים (ניתן לראות באתר אבל ראו הוזהרתם הסרט קשה לצפייה). התגובה הראשונה של נסטלה הייתה להשתמש בדף הפייסבוק שלה לגיוס תומכים להסרת הסרט מיוטויב בין השאר בטענה של פגיעה בזכויות יוצרים. נוצר מצב בו הקוראים הגיבו באתר החברה, במקור לפי עידוד החברה על מנת לתמוך בבקשת הסרת הסרט שלה, ונסטלה הגיבה אליהם באמצעות האדמיניסטרטור שלה. זאת הייתה הטעות הראשונה כי החברה למעשה סיפקה שירותי יחסי ציבור ענקיים לסרטון דווקא בקרב קהל האוהדים שלה . רבים הלכו לראות את הסרט לפני שהגיבו וכך פגעה החברה באוהדיה, וחיזקה את גרינפיס.
אולם בשלב כלשהו החל ויכוח לגבי שימוש בלוגו החברה שעבר שינוי על ידי חלק מהטוקבקיסטים באתר. החברה הודיעה להם כי הזכויות לגבי הלוגו הן שלה ושימוש בלוגו משובש כתמונת הטוקבקיסט או בכל צורה אחרת יגרור מחיקה של התגובה. מכאן עבר הויכוח לתחום של חופש הביטוי, התנהגות לא אתית של החברה ועוד. לפי הגארדיאן, למעלה מ 90,000 מגיבים מנהלים ומשתתפים בויכוח ואת הנזק לתדמית החברה קשה מאוד לאמוד.
החברה טעתה במספר שלבים, וגרמה לעצמה להיראות כגוף מגביל וחונק הפועך על פי יעוץ של עורכי דין ולא על פי ההיגיון או ההבנה של הרשת, או של המשתמשים.
קל אולי לראות ולזהות את הטעויות שעשתה החברה ברשת בדיעבד, אולם למעשה היא פעלה בצורה שהייתה מאוד מקובלת בתקופה שקדמה לרשתות החברתיות באינטרנט. זאת לא החברה שהשתנתה אלא הסביבה שבה היא פועלת. אם בעבר ארגון כמו גרינפיס היה מנסה לשווק סרט שנוי במחלוקת, בטלוויזיה או בבתי קולנוע, הייתה החברה יכולה לפנות באמצעות עורכי דינה, ולעצור את הפרסום. אם היו משתמשים בוריאציות של הלוגו שלה על ניירות מכתבים או פרסומות והיא הייתה מגיבה בבקשה משפטית להפסיק הייתה לא רק נענית אלא גם נראית צודקת ונתפסת כחברה המודעת לערך הלוגו והמוניטין שלה. אולם ברגע שהחברה הכניסה עצמה למגרש המשחקים של הרשתות החברתיות - הכלים כאן שונים ויש להתרגל אליהם ולהגיב בצורה שונה מבעבר.
מה ניתן לעשות?
העולם ממשיך ומתקדם וחברות עם בסיס לקוחות רחב לא יכולות להתעלם מהרשתות החברתיות אחרת המתחרים יגרמו לחברות הללו להיעלם. במקום להתעלם "להישאר בחוץ" או לחילופין לטעות ולחשוב שאם נכנסים למשחק הוא בדיוק כמו כל דבר אחר, על החברות להבין כי הכללים כאן שונים, ולהשקיע את המאמץ בלימוד כללים אלו על מנת לנצל נכון את הכלים החדשים. זוהי לא רק טכנולוגיה חדשה - אלו כללי משחק חדשים.
הירשם ל-
תגובות (Atom)