ומה אחרי הקרנות?

החדשות בנושא קרנות הון הסיכון אינן מעודדות. במשך שנים התגאו הקרנות הישראליות ביכולת הגיוס שלהן, שנבעה מהסתמכות על שני פרמטרים: מספר חברות ההזנק הרבות יחסית בישראל; ומספר סיפורי הצלחה מסחררים. אולם מעבר ליכולת הגיוס המרשימה, מספר ההצלחות האמתיות, ורווחיות ההשקעה בקרנות לא היו מרשימות מספיק על מנת לעבור את המשבר האחרון.
בעוד שירידת ממוצע הגודל של הקרנות בארה"ב נזקף לזכות או לחובת המשבר האחרון, קשיי הגיוס בארץ נובעים בנוסף מביצועים כלליים נמוכים של הענף. הגדלת מספר השנים עד למימוש ההשקעה, מקטין את הרווחיות השנתית או ההחזר השנתי על ההון, כמן כן המשבר הנוכחי וירידת מספר חברות ההזנק מקשה עוד יותר על קרנות הון הסיכון להראות רווחיות המתחרה באלטרנטיבות אחרות להשקעה, ומכאן הירידה ביכולתן לגייס.
אבל השאלה הגדולה היא - מה יתפוס את מקום הקרנות? מה יקרה לחברות ההזנק בארץ?
נחלק את התשובה לשני חלקים: חברות הזנק עם השקעה קטנה; חברות הזנק עם השקעה גדולה.
חברות הזנק הדורשות השקעה קטנה, יוכלו להמשיך לגייס ממשקיעים פרטיים וקרנות שישרדו, וגם אם יראו החזרים נמוכים יותר על ההון יש לשער שחלק מהשוק יישאר, ואולי נראה התמחויות סקטוריאליות בהמשך.
חברות הזנק הדורשות השקעה גדולה - כאן טמונה המכשלה העיקרית. אנג'לים ומשקיעים פרטיים קטנים נרתעים מהשקעה בחברות הדורשות השקעות גדולות כי ברור להם שבהמשך הם ימחקו ולמעשה היכולת שלהם להחזר לאורך זמן תיפגע. למעט באם יהיה שינוי כללים עקב חקיקה או התמסדות תרבותית בכיוון זה, ולכך הסיכויים קלושים, לא מהם תבוא הישועה. לגבי חברות כאלו נראה כנראה "בריחה" של רעיונות והצעות למקומות בעולם בהם ניתן יהיה לגייס את הסכומים המתאימים. פתרון זה יגרום נזק לא רצוי למשק, בכך שיגרום בריחה של מקורות תעסוקה והכנסה לחו"ל, ובעקובת זאת גם בריחת מוחות בקצב מואץ.
אפשרות שלישית היא חזרתם של חברות ה bootstrap שנדחקו מהמרכז עקב עלית קרנות הון הסיכון וחברות ההזנק. חברות אלו שיתבססו על יכולתם להתקיים מהכנסותיהן כבר בשלבים הראשונים של חייהן, יוכלו לקיים את עצמן על סמך השקעה ראשונית קטנה יחסית. החיסרון של חברות אלו, שהוא בדרך כלל קצב גידול איטי יותר מאשר חברות הזנק, ישמש כיתרון לאור המשברים העולמיים האחרונים כיוון שיקטין את חשיפתן לסכנות, ויאפשר להן להתמודד עם תנאי שוק משתנים טוב יותר. חברות אלו יש לשער שיצליחו לשמור על "אזרחותן הישראלית".
האם ומתי נתחיל לראות את השינוי? אחרי החגים לבטח (לא בטוח - אילו חגים)......

תובעים את דיסני על עוגיות

רשת CNET פרסמה באתר שלה בשבת כי קבוצת הורים תובעת את דיסני האחים וורנר ומספר חברות נוסף על כך ששתלו "עוגיות" cookies" מסוג Flash באתר שסייעו לחברות לעקוב אחר אתרי הגלישה של גולשים שנכנסו קודם לאתר החברה.
כיוון שהשימוש בסוג זה של תוכנות למטרה זו, והצורה שבה נעשה, תובעים ההורים את החברות ואת החברה המספקת את השירות לחברות בבית המשפט - התוכנות שימשו למעקב אחרי הגלישה של ילדי התובעים.
אבל הטיעון המרכזי שלי הוא שהגישה אינה הגישה המלאה שיש לנקוט בה. לא מדובר פה בחופש הדיבור, או בזכות לפרטיות. מדובר במעשה לא-מצפוני או מוסרי שעושה חברה על מנת להפיק רווחים כלכליים. החברות יכולות על סמך תוצאות המעקב להרכיב פרופיל לגולשים, ולהציע להם פרסומות יותר אפקטיביות והצעות לעסקאות יותר מושכות. כך יוכלו להעלות את מחי המודעות באתרים שלהן ולהגדיל את הרווחים. פעילות משפטית יכולה להרתיע חלק מהחברות, אבל שילוב של עורכי דין מוצלחים, טיעונים טובים וכדומה יכול גם להוציא את החברות ללא ענישה משמעותית.
בעבר בתחום הסביבתי הצליחו הצרכנים להעניש חברות שלא דאגו מספיק לחברה, הצליחו ליצור מצב שבו חברה שלא דואגת לסביבה "מנודה" או סובלת קשות מתדמית שלילית הפוגעת במכירות, בשטחי מדף וכדומה. פעילות דומה לגבי ספקי שירותים ברשת יכולה, צריכה ואמורה להצליח, ואפילו מהר יותר - כי ברשת הכול מהיר יותר, ויש מתחרים על הכל. בפוסט קודם מ25 ליוני דנתי בענישה המהירה שקיבלה נסטלה על הטעויות שעשתה באתר שלה. זאת דוגמה למה שניתן לעשות לחברות שלא מצייתות לכללי האתיקה. סילוק התועלות הכלכליות יהיה אקטיבי יותר מכל ענישה משפטית, ופחות רגיש לעורכי דין וטיעונים משפטיים.