כינוס איטלקי ישראלי בנושא העברת טכנולוגיה

בתאריכים 23-24 לנובמבר נערך בתל-אביב כנב דו-לאומי איטלקי ישראלי בנושא העברת טכנולוגיה. האירוע היה מעניין במיוחד.
הכנס נפתח (לאחר הנאומים הפוליטיים) בדיון לגבי העברת טכנולוגיה – מהמעבדה לתעשייה. הרכב הפנל היה מעניין במיוחד. את הצד הישראלי ייצגו מנהלים מחברות היישום של האוניברסיטאות (ידע, רמות, בר-אילן R&D וBGנגב), בעת שהצד האיטלקי יוצג על ידי מנהלי מכוני מחקר לאומיים ( ISS, ISA, CNR, ENEA ועוד).
היו הבדלים נוספים בין שני המודלים הלאומיים שהוצגו. למרות שהגופים הישראלים שיוצגו על ידי חברות היישום היו קטנים בדרך כלל מהגופים הלאומיים האיטלקיים, הרי שהישראלים הראו מספרי גבוהים יותר של המצאות מדווחות, הגשת בקשות לפטנטים ופטנטים מאושרים. כמו כן נראה כי החברות הישראליות היו פעילות תקופה ארוכה יותר מאשר הגופים האיטלקיים.
הבדל מעניין נוסף היה בכך שבעוד שהגופים האיטלקיים הם ציבוריים והנתונים לגבי ביצועיהם הם נחלת הכלל, חברות היישום הישראליות הן פרטיות וביצועיהן חסויים. בכנס הייתה הזדמנות לקבל נתונים סטטיסטיים לגבי הבקשות ומסחור הידע שלהן.
הארגונים האיטלקיים הציגו בגאווה את נתוני חברות ההזנק שיסדו, בעוד שהחברות הישראליות הראו נטייה לרישוי ברמה דומה להשקת חברות בנות. מנכ"ל ידע אף הביע העדפה לרישוי על פני חברות הזנק. למרות שהעליתי שאלה בנוגע למהות ההעדפה, הנושא הוטה לפני שדר' נייברג הספיק לענות. לממשלות וגופי ממשל אירופאים העדפה ברורה להשקת חברות חדשות. פעילות זאת מאפשרת לכמת בבירור את תרומת פעילות העברת הידע ליצירת מקומות עבודה. ברישוי לחברות בינוניות וגדולות קשה לקשר גידול בתעסוקה להעברת טכנולוגיה. לכן מסיבות פוליטיות, יצירת מקומות עבודה על ידי השקת חברות חדשות עדיפה.

שוק הון הסיכון בישראל – שינוי כיוון?

בכלכליסט התפרסמה הודעה על סקר של דלוויט לגבי יוזמת שר האוצר לעודד השקעת גופים מוסדיים בקרנות הון הסיכון.
המאמר מדגיש את התנגדותם של כ 15% מאנשי הון הסיכון לפעילות לעומת תמיכתם של 70%. הכוונה של האוצר היא לתת ערבויות להשקעות של מוסדיים בקרנות הון סיכון על מנת לעודד הזרמה של השקעות בכיוון זה.
למרות הרושם אין ממש חדש בגישה. בזמנו בתחילת שנות ה 90 הייתה פעולה דומה שבה הוענקה ערבות להשקעה בקרנות הון סיכון (קרנות ענבל) שגייסו הון ממשקיעים פרטיים וזאת על מנת "להתניע" את שוק הון הסיכון בישראל.
החזרה לאמצעי זה לאחר התחזקותו של הענף בשני העשורים האחרונים, מאותת דוקא על חולשה של הענף בימנו למרות נתוני ההשקעה האחרונים.
האם יש בכך מספיק?
הסיבות לחולשת שוק הון הסיכון בשנתיים האחרונות נובעות מכמה מקורות – המקור הראשון הוא היחלשות הענף באופן כללי בעולם ופניה של משקיעים לתחומים אחרים. גישה זאת הנובעת משילוב של הרגשת מיצוי יחד עם חולשה כלכלית כללית עקב המשבר העולמי פגעו גם בקרנות בארה"ב ובמקומות אחרים, ובהשלכה גם בשוק הון הסיכון הישראלי המעורב במידה רבה בשוק הון הסיכון העולמית סיבה אחרת, היא הביצועים של קרנות הון הסיכון. לוא היו קרנות הון הסיכון מצליחות להביא החזרים אדירים על ההשקעה, היו הכספים הנותרים בידי משקיעי הארץ והעולם זורמים אליהם. אלא שהביצועים, מבחינת החזר על השקעה אינם מדהימים. שוק הון הסיכון עומד בפני שתי אפשרויות צמצום באם המצב ימשך, מספר הקרנות עשוי לרדת אבל גודלן אמור להישאר באותו היקף, כלומר יוצר שוק בוגר, אומנם מצומצם יותר אבל יש לשער יציב; אפשרות שניה היא ירידה קנה במספר הקרנות אבל ירידה משמעותית בגודל הקרנות. אפשרות זאת טומנת בחובה סכנה גדולה. קרנות קטנות אינן יכולות להיעזר בחוק המספרים הגדולים, להשקיע במספר גדול יחסית של השקעות בשלבים מוקדמים ולקוות שלפחות חלקן יצליחו ויניבו את ההחזר המקווה על ההשקעה. הקרנות הקטנות יאלצו להשקיע בחברות בוגרות יותר עם סיכון נמוך יותר, ולהשקיע במספר קטן יותר של חברות. אנחנו כבר רואים מגמה בכיוון זה.
ירידה כזאת עלולה לגרום לעליה בקושי הגיוס וליצירת מעגל הרסני שיביא להיעלמות יחסית של הענף.
האם צעדי האוצר הם התשובה?
כנראה שכצעד בודד ללא שינוי במבנה שוק קרנות הון הסיכון, או בצורת התמודדות עם השקעות הון סיכון, צעדי האוצר הם טיפול סיפטומטי לכל היותר. טיפול כזה יכול לסייע באם יחד עמו ייפתר המשבר העולמי וכלל ההשקעות יתחזקו, וכצעד עקיף גם ההשקעות בהון הסיכון, השקעות בחברות ועלייה במחירי המימוש של ההשקעות. ללא סיוע חיצוני כזה, אנחנו עשויים להיות באותו מצב כמו הים, בעוד שנתיים, רק ללא האפשרות להיעזר במוסדיים.

1) כתבת כלכליסט - התאוששות איטית ביכולת של ההייטק הישראלי לגייס הון - מתאריך 13 לאוקטובר 2010.
2) כתבת כלכליסט - דלויט: 15% מאנשי ההון סיכון בישראל מתנגדים ליוזמת האוצר לעודד השקעת מוסדיים - מתאריך 1 לנובמבר 2010.