פניה לקורא

שלום רב,
בכתיבת הבלוג אינני מתכוון להציג את מלוא התשובות לשאלות שאביא בפני הוקראים, ובמקרים מסוימים אפילו לא תשובות חלקיות. מטרת הבלוג להציג שאלות ולעורר מחשבה. יש בבלוג קישורים לאתרים ומקורות אחרים שיכולים לתת תשובות. מנסיוני התשובות מובנות טוב יותר לאחר שהשאלות הובהרו.

יום שלישי, 6 ביולי 2010

חממות טכנולוגיות - הסיפור העצוב

תוכנית החממות הטכנולוגיות הישראלית שהחלה בראשית שנות התשעים כתוכנית שמטרתה לסייע בקליטת מדענים ואנשי טכנולוגיה שעלו מבריה"מ הייתה הצלחה גדולה מבחינה זאת. החממות סייעו בקליטת מדענים עולים בעבודה במקצועם וכן בעלייתן ופריחתן של חברות ההזנק הישראליות. אולם מבחינה אחת נכשלו החממות - המעבר לעצמאות כלכלית.
בתחילת הדרך הייתה סברה כי החממות ימכרו את אחזקותיהן בחברות ההזנק שבתוכן, בין אם בהנפקה לציבור, או במסגרת עסקת רכישה, וישתמשו בכספים למימון הפעילות של החממות עצמן ולספק רווחים לשותפים בחממות - התחזית לא התגשמה.
בשנת 2003 נערך שינוי במבנה החממות, שנקרא המעבר להפרטה, שבו ניתנו לחממות יחד עם הדרישה למציאת משקיעים, הלוואות מימון מטעם המדע"ר. הלוואות אלו היו אמורות לאפשר לחממות לפעול יחד עם ההשקעות לתקופה של 6-7 שנים עד שיוכלו לממן עצמן ממכירת החברות שבתוכן או שבגרו ויצאו מהחממות.
ההערכה הייתה שלאחר משבר ההי-טק של 2000-2002 יוכלו החממות למכור את אחזקותיהן או להנפיקן בצורה רווחית ולאחר שיחזירו את ההלוואות יוכל המדע"ר להתמקד במימון פרויקטים. יותר מ 80 מיליון ש"ח ניתנו כהלוואות בשנת 2003 ועד עתה (7 שנים מאוחר יותר) פחות מ15 מיליון ש"ח הוחזרו. כידוע השווקים לא ממש התאוששו והיה משבר עולמי חדש ב2008 שנמשך עד היום ומפריע לביצוע עסקאות רכש גדולות. אבל כל ההסברים לא פותרים את הבעיה.
בפני האוצר עומדת האפשרות לממש את המניות שהועברו כעירבון - לא בטוח שמכירה במצב נוכחי של השוק תאפשר החזר הוגן, ומה הנזק לטווח ארוך שיגרם. מצד שני האוצר יכול לשבת על המניות ולחכות להתאוששות - שינוי במצבת ההכנסות ויתכן שנזק נוסף מבחינת מימון פעילויות דומות בטווח הארוך.
אם מצרפים את הבעיה החדשה הזאת לקשיי הגיוס של קרנות הון הסיכון הישראליות בתקופה האחרונה נראה כי שניים מעמודי התמיכה הראשיים של החדשנות בישראל הוכו קשות. היתכן שזה הכול?
החשש לטווח הארוך הוא שיתכן ובדומה לביקורת שהוטחה בקרנות הון הסיכון כי הן מעודדות מכירה בזול ומהר של החברות שבמימונן, וכי הן גורמות ליציאה מהארץ של גורמי תעסוקה, הלחץ להחזר כספי יגרום לחממות להתנהג בצורה הדומה לקרנות הון הסיכון.
באם יתממש החשש, החממות שבמקור נועדו לקלוט עולים על ידי תעסוקה, יהפכו לגורמים המקטינים תעסוקה עקב יצוא חברות וידע.
מבחינתי שורש הבעיה הוא לא במצב הכלכלי העולמי, אלא רק מובלט על ידו. שורש הבעיה הוא בתפיסה של סוג החברות שהחממות מארחות, והכיוון שאליו על החברות הללו לשאוף להגיע. בתחילת שנות התשעים ניהלתי חברה בחממה טכנולוגית במימון המדע"ר. פיתחנו דור ראשון של מוצרים והתחלנו למכור אותם בשוק. קיבלנו אזהרה כי אם נערוך מכירות בקנה מידה מסחרי יקטן המענק שלנו ממנהלת החממות בהיקף מתאים. נטשנו את המכירות ועברנו לפיתוח הדור השני.
התפיסה לדעתי צריכה להיות שעל החברות היוצאות מהחממה להיות חברות עצמאיות או לקראת עצמאות ועם יכולת, אפילו חלקית של קיום עצמאי. חברות כאלו יהיו בעלות נוכחות בשוק ולכן יהיה להן ערך גבוה יותר למכירה או להנפקה. גם אם לא ימכרו או יונפקו הן יוכלו לחלק חלק מהרווחים בטווח זמנים מתקבל על הדעת וליצר בכול אחת מהדרכים הללו הכנסה לחממה.
בעוד מדינות אחרות באות ללמוד ולהעתיק את מודל החדשנות הישראלי - כדאי אולי שאנחנו נלמד מהמודל המתערער שלנו ונשפר אותו - והפעם לטובתנו.

אין תגובות:

פרסום תגובה