פניה לקורא

שלום רב,
בכתיבת הבלוג אינני מתכוון להציג את מלוא התשובות לשאלות שאביא בפני הוקראים, ובמקרים מסוימים אפילו לא תשובות חלקיות. מטרת הבלוג להציג שאלות ולעורר מחשבה. יש בבלוג קישורים לאתרים ומקורות אחרים שיכולים לתת תשובות. מנסיוני התשובות מובנות טוב יותר לאחר שהשאלות הובהרו.

יום חמישי, 6 בינואר 2011

מלכר יותר מוסרי מגוף למטרות רווח - ויקפדיה מול רשתות חברתיות

בתחילת השנה האזרחית התפרסמו תוצאות הגיוס מהציבור שערכה ויקיפדיה העולמית (16 מיליון דולר מהציבור מהם 285 אלף ₪ מישראל). בניגוד לגופים אחרים המגייסים השקעות מגופים פרטיים או מוסדיים או מהציבור באמצעות הנפקות, ויקיפדיה גייסה תרומות מהציבור. התמורה היחידה שהציבור קיבל היא המשך הפעילות של ויקיפדיה ללא מסחור וללא פרסומות.
בעוד שלכאורה אין בכך חידוש. גופים רבים, שאינם פועלים למטרות רווח אלא לרווחת הציבור, מגייסים תרומות (רוטרי בת חפר) בערבי גאלה, בגיוס אקטיבי מתרומות, מכירות יד-שנייה, הגרלות, או אפילו פשוט בפניה לצבור לתרום (שירותרום, אילן, ועוד).
אולם במבט מקרוב מתגלים מספר הבדלים. ה גיוסים שלמעלה לרוב מוגבלים גיאוגראפית למדינה או איזור, ומבוצעים פיזית, באיסוף אקטיבי. הם פונים לקהל יעד מקומי, עם עניין לטווח הקצר. ויקיפדיה פנתה לקהל עולמי, ניהלה את כל המסע שלה ברשת ללא, ואפשרה לכל העולם להצטרף ולתמוך בה. מבחינה זאת, אנו רואים כאן גיוס כלל עולמי ברשת.
נקודת הניתוח עד כה הייתה בהשוואה לגופים ללא מטרות רווח. אבל למעשה את הויקיפדיה ניתן לסווג גם כנותן שירותים ברשת. כנותן שירותים ברשת יכולה ויקיפדיה לגבות תשלום כלשהו עבור השירותים שלה. אכן זה היה מסבך את מודל הפעילות שלה כיוון שהיא ניזונה מהמשתמשים לא פחות משהיא מזינה אותם, הרי הם אלו שמעלים תכנים, אבל ניתן היה למצוא מודל שבו התשלום מדורג על פי התרומה לכתיבה. מודל אחר המוכר לנו מגופים הפועלים ברשת והנותנים שירותים הוא פתיחת השימוש לפרסום. כאן ניתן לייצר הכנסות אמיתיות, שאינן תלויות ברצון הטוב של ציבור התורמים אלא רק בכמות השימוש. בדרך זאת יכלו המייסדים של ויקיפדיה להתעשר – ראו מה קורה ברשתות חברתיות מצליחות.
רשתות חברתיות גם הן משתמשות בתכנים שמעלים המשתמשים, בקשרים שהמשתמשים יוצרים, ואף בתת-קבוצות לפי סיווגים שיצרו המשתמשים. הרשתות מעניקות שירות לציבור, אולם בניגוד לויקיפדיה הוא בא עם תג מחיר – הפרסומות, חלקים ממוסחרים ועוד. הפעילות הממוסחרת מייצרת ערך נקוב לרשת ומאפשרת לבעליה / מפעיליה להתעשר.
האם יש בעיה אתית בהבדלים שבין שני המודלים? לכאורה אין דבר פסול בלתת שירות ללא תשלום, כשהתשתית ממומנת על ידי פרסומות (מה קורה בטלביזיה המסחרית עשרות שנים?). האם גוף המגדיר עצמו כגוף ללא-מטרת רווח והמגייס תקציב לפעילות על ידי תרומות מהציבור, מוסרי יותר מגוף שאינו גובה תשלום עבור השירות אבל ממן את הפעילות מפרסום?
האם התגובה שלנו או התחושה שלנו נובעת מערכן העצום של הרשתות החברתיות? הכוח שהן מייצגות? האם יש לנו חשש כי עצם היות הרשתות גופים עסקיים המגלגלים הון, ובעלי כוח והשפעה שהן עלולות לנצל זאת לרעה?
האם גופים המגייסים כסף מן הציבור ללא-כוונת רווח מוסריים יותר? האם אנו בטוחים יותר בכוונותיהם?
האם, בעולם קפיטליסטי, מונע על ידי שיקולי כלכליים, אין סתירה בין בטחון בכוחות השוק ש"יסדרו" את העניינים, יבטיחו שירות הולם, ואיכות לאורך טווח, לבין פקפוק במוסריות של גופים אלו והעדפה מוסרית לגופים שאינם מונעים על ידי רווח?
כפי שכתוב למעלה המטרה של הבלוג היא להעלות שאלות – לא לתת להן מענה.

אין תגובות:

פרסום תגובה