בכתיבת הבלוג הזה בכוונתי לכתוב דעות, תוצאות מחקר ורעיונות כלליים לגבי נושאי פיתוח עסקי, הזדמנויות עסקיות וכדומה. הבלוג אינו מיועד לשמש כתשתית לפרסום מדעי - מחקרי, אלא לשמש כתשתית לפרסום מדעי - מעשי.
העיסוק המרכזי שלי מבחינה מחקרית ומעשית הוא חדשנות ובמיוחד חדשנות פתוחה. המונח חדשנות פתוחה Open Innovation בא לציין את אותה החדשנות שהארגון מאמץ מהסביבה: חברות אחרות, אקדמיה, יועצים וכדומה, בניגוד לחדשנות פנימית הנובעת מתוך הארגון.
החדשנות הפתוחה היא מונח קליט ונפוץ באיחוד האירופי. מבחינה זאת יש לזכור כי האיחוד האירופי המעוניין מאוד בשימור התחרותיות של החברות הקטנות והבינוניות שלו נתקל בקשיים רבים עקב מבנה האוכלוסייה של החברות הקטנות והבינוניות של האיחוד. אנחנו רגילים לראות בחברות הקטנות והבינוניות בארץ חברות הזנק, חברות בתחילת דרכן שהגודל מהווה מדד מסוים להצלחתן אבל גם מדד למשך הזמן שחלף מאז הקמתן. באיחוד האירופי הרוב המוחלט של החברות הללו ( ברוב הארצות יותר מ80%) הן חברות ותיקות ויציבות בסקטורים מסורתיים שאינם עתירי ידע או טכנולוגיה. בספרד ובאיטליה לדוגמה יש יותר משלושה מיליון חברות כאלו כשלמעלה מ90% מהן אינן חברות הזנק או חברות עתירות טכנולוגיה.
קל להבין שהמנגנונים שפותחו בארץ לסייע לחברות קטנות ובינוניות אינם מתאימים באופן גורף למדינות שאוכלוסית החברות בגודל זה אצלם שונה במהותה מאצלנו.
מאידך, בשנים האחרונות החל התמ"ת בארץ לפתח פעילויות עבור תעשיות מסורתיות על מנת לסייע להן. שינוי זה במדיניות המשרד מהתמקדות מלאה בתעשיות עתירות הידע וההכרה בצורך לתמוך בתעשיות המסורתיות יקרב אותנו יותר אל הנעשה באירופה מהבחינה הזאת.
יש לזכור כי באירופה, והכוונה לאיחוד האירופי ולחברות בו, יש ברמה האדמיניסטרטיבית, וכן בתחומי המחקר הרלבנטי הערכה להישגים וליכולות הישראליות מבחינת חדשנות. מעבר לכל הדעות הפוליטיות, והמאבקים הפוליטיים, ישנה הכרה כי ישראל הקטנה הצליחה להגיע להשגים מבחינת חדשנות, מבחינת עידוד סקטורים מבוססים של ידע ומו"פ, ומבחינת השקעות הון סיכון שהאיחוד האירופי לא הצליח. המודל הישראלי מהווה מקור למחקר והתעניינות - מתוך רצון להבין ולחקות את המודל.
רק בשבוע שעבר הייתה בארץ משלחת של 25 נציגי חברות ממשל וגופי מחקר מפינלנד שהגיעה לארץ, על מנת לבדוק הזדמנויות לשיתופי פעולה, לקשור קשרים ולהבין כיצד עובדת השיטה שלנו. הפינים שהגיעו רואים בנו דוגמה רלבנטית עבורם כיוון שמבחינת הגודל היכולת להגיע למשאבים והקשר לסביבה המידית יש דימיון רב בין המדינות. מה ניתן ללמוד בהשואות בן ארצות נראה בעתיד.
על כך בפוסט הבא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה