מה קדם, הביקוש לטכנולוגיה או להיפך?

השאלה שבכותרת היא שאלה מעניינת שעלתה בשיחה לפני כמה ימים. זאת מסוג השאלות שהתשובה עליהן לדעתי היא "כן". כיוון שיש מקרים שהביקוש קדם לטכנולוגיה, ואלו הרוב, ויש מקרים שבהם הטכנולוגיה קדמה לביקוש.
בעוד שמהבחינה הפילוסופית השאלה מעניינת, מהבחינה העסקית היא קריטית.
מקרה שבו הביקוש קודם לטכנולוגיה, כפי שכל איש שיווק מתחיל לומד, הוא מצב מצוין כי הוא מאפשר לשווק את המוצרים מבוססי הטכנולוגיה יחסית פשוט, לפי כללי השיווק הקלאסי, וזאת בעיה פתורה, עמה יודע השיווק להתמודד.
אבל, כאשר הטכנולוגיה מקדימה את הביקוש הבעיה חמורה בהרבה.
הפסקה קלה לאגדה אורבאנית / בדיחה ידועה וחבוטה: בשנות החמישים שלח מפעל לנעליים שני אנשי מכירות לאפריקה לשני אתרים שונים על מנת להעריך את פוטנציאל השיווק של מוצרי המפעל. בערב מתקשר איש המכירות הראשון ואומר:" אין מה לחפש פה, כולם יחפים, מחר אני חוזר הבייתה". חצי שעה אחריו מתקשר השני ואומר:" תתחילו לעבוד משמרת נוספת, יש פה פוטנציאל אדיר, כולם יחפים."
הראשון הוא בדיוק המקרה שלגביו אנחנו דנים, השוק אולי קיים ואולי אפילו נדע להגדיר אותו מבחינת מיקום גודל ופרופיל צרכן, אבל הביקוש לא קיים, צריך ליצור אותו. יצירת ביקוש היא מסוכנת, דורשת השקעה וחברות קטנות יכולות לכלות את כוחן לפני שיגיעו לתוצאות, ואפילו להביא לכך שמישהו אחר יקטוף את הפירות.
אחד המוצרים המוכרים היה הגלגול הראשון של הפקסימיליה, אשר לא תפס תנופה בפעם הראשונה ורק בסיבוב השני הצליח לחדור אל השוק, והפך לכלי התקשורת השימושי ביותר אחרי הטלפון בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים של המאה הקודמת.
מוצרים רבים אחרים נעלמו מן השוק, למעשה בכל פעם שאתם שומעים על טכנולוגיה שהקדימה את זמנה, כלומר שהשוק לא היה מוכן לקלוט אותה, הכוונה למעשה היא שהביקוש לא היה קיים עדיין.
זאת מלכודת שחברות הזנק רבות עשויות ליפול בה. הטכנולוגיה היא מדהימה, ונכון שבאינטרנט ובסביבה הדיגיטלית היו טכנולוגיות שיצרו ביקושים ועשו זאת בהצלחה אדירה, אבל הכישלונות רבים מההצלחות. יכולת טכנולוגית ללא גיבוי ביקושיםמוכחים או לכול הפחות פוטנציאליים בשוק מסוכנת לכול חברה, אבל עשויה להיות קטלנית עבור חברות הזנק.
טכנולוגיה היא לא הכול - אבל השוק יכול להיות.

פוסט ראשון - הצהרת כוונות

בכתיבת הבלוג הזה בכוונתי לכתוב דעות, תוצאות מחקר ורעיונות כלליים לגבי נושאי פיתוח עסקי, הזדמנויות עסקיות וכדומה. הבלוג אינו מיועד לשמש כתשתית לפרסום מדעי - מחקרי, אלא לשמש כתשתית לפרסום מדעי - מעשי.

העיסוק המרכזי שלי מבחינה מחקרית ומעשית הוא חדשנות ובמיוחד חדשנות פתוחה. המונח חדשנות פתוחה Open Innovation בא לציין את אותה החדשנות שהארגון מאמץ מהסביבה: חברות אחרות, אקדמיה, יועצים וכדומה, בניגוד לחדשנות פנימית הנובעת מתוך הארגון.

החדשנות הפתוחה היא מונח קליט ונפוץ באיחוד האירופי. מבחינה זאת יש לזכור כי האיחוד האירופי המעוניין מאוד בשימור התחרותיות של החברות הקטנות והבינוניות שלו נתקל בקשיים רבים עקב מבנה האוכלוסייה של החברות הקטנות והבינוניות של האיחוד. אנחנו רגילים לראות בחברות הקטנות והבינוניות בארץ חברות הזנק, חברות בתחילת דרכן שהגודל מהווה מדד מסוים להצלחתן אבל גם מדד למשך הזמן שחלף מאז הקמתן. באיחוד האירופי הרוב המוחלט של החברות הללו ( ברוב הארצות יותר מ80%) הן חברות ותיקות ויציבות בסקטורים מסורתיים שאינם עתירי ידע או טכנולוגיה. בספרד ובאיטליה לדוגמה יש יותר משלושה מיליון חברות כאלו כשלמעלה מ90% מהן אינן חברות הזנק או חברות עתירות טכנולוגיה.

קל להבין שהמנגנונים שפותחו בארץ לסייע לחברות קטנות ובינוניות אינם מתאימים באופן גורף למדינות שאוכלוסית החברות בגודל זה אצלם שונה במהותה מאצלנו.

מאידך, בשנים האחרונות החל התמ"ת בארץ לפתח פעילויות עבור תעשיות מסורתיות על מנת לסייע להן. שינוי זה במדיניות המשרד מהתמקדות מלאה בתעשיות עתירות הידע וההכרה בצורך לתמוך בתעשיות המסורתיות יקרב אותנו יותר אל הנעשה באירופה מהבחינה הזאת.

יש לזכור כי באירופה, והכוונה לאיחוד האירופי ולחברות בו, יש ברמה האדמיניסטרטיבית, וכן בתחומי המחקר הרלבנטי הערכה להישגים וליכולות הישראליות מבחינת חדשנות. מעבר לכל הדעות הפוליטיות, והמאבקים הפוליטיים, ישנה הכרה כי ישראל הקטנה הצליחה להגיע להשגים מבחינת חדשנות, מבחינת עידוד סקטורים מבוססים של ידע ומו"פ, ומבחינת השקעות הון סיכון שהאיחוד האירופי לא הצליח. המודל הישראלי מהווה מקור למחקר והתעניינות - מתוך רצון להבין ולחקות את המודל.

רק בשבוע שעבר הייתה בארץ משלחת של 25 נציגי חברות ממשל וגופי מחקר מפינלנד שהגיעה לארץ, על מנת לבדוק הזדמנויות לשיתופי פעולה, לקשור קשרים ולהבין כיצד עובדת השיטה שלנו. הפינים שהגיעו רואים בנו דוגמה רלבנטית עבורם כיוון שמבחינת הגודל היכולת להגיע למשאבים והקשר לסביבה המידית יש דימיון רב בין המדינות. מה ניתן ללמוד בהשואות בן ארצות נראה בעתיד.

על כך בפוסט הבא.